שביל הבריחה ................

בס"ד 

היא ישבה לה רחוק מכולם , 

ספרה עוד כוכב , 

ניסתה להעלים עוד זיכרון , 

החזיקה חזק חזק את הדמעות כי היא ידעה, 

היא ידעה כשהן משתחררות הן לא מפסיקות .

נמאס לה לבכות , נמאס לה לקוות .

אומרים שללכת זה כוח , 

אז למה היא חלשה ? למה היא נשברת ? למה היא נופלת ?

למה היא תמיד מחפשת אותו בהם , 

למה היא לא יכולה לקבל שזהו זה לא יחזור יותר.... 

ילדות גדולות לא בוכות , היא משכנעת את עצמה 

וככה בלי שתרגיש מתחמקת לה דמעה קטנה ,

אותה דמעה שכבר יודעת את המסלול הקבוע שלה , נו.. זה הרגיל 

היא רוצה שזה יפסק אבל היא עדיין שם מתרפקת על עוד זיכרון -

כואבת לה המחשבה שהוא האחרון.