אתה ללא ספק שליח של האל.
שליח שהגיח לחיי כמו סערה ויצא ממנה באותה צורה.
סיימת את הייעוד שלך בחיים שלי וברחת לחיים חדשים.
מה שאתה לא יודע זה שהשארת לב פגוע, רעוע, פצוע, לב שעד היום לא מבין מדוע???
כל כך הרבה אכזבות עברו על כתפיי הקטנות ואני בסך הכל רציתי רק לחיות.
זה לא שפוי , לא שפוי לאהוב בן אדם כמוך, בן אדם שהשאיר חורים וצלקות ,
בן אדם שלא היה שם לנגב לי את הדמעות.
אני במצב של תסכול , הורג אותי הבילבול ...
אתה נשוייי אסור לי לחשוב עליך זה לא אמיתי זה כזה בעייתי.
מעדיפה לדעת לשנוא ולא אותך לאהוב.
תכף החורף מגיע וביחד אותו הגשם, גשם שמזכיר אותך-
תמיד חוזר ונעלם בחיים זה לא יהפך למושלם.
מחכה ליום שבו גם אני אמצא את הנחלה , את המקום שבו אני לא אצטרך יותר לחפש אותך..
ואחייה, כמו שנכון עם ההגיון, אהיה עבד לחוכמה ולשפיות שבה ולא לשיגעון , ללא נכון - לך.
;){kind=link}