רובוט נטול רגשות

אני מבינה...
מבינה יותר ממש שאת מתארת.
אבל לא, זה לא כייף להיות רובוט.
תאמיני לי, יום אחד הכול מתפרץ, כמו הר געש.
הרגשות מתפוצצות, מתערבבות. הדמעות כמו הגשם לא מפסיקות, בשטף יורדות.
רובוט, לא עדיף להיות.
עוד מעט הכול יהיה מאחורייך וזה, כול הפוסטים האלו יהיו כל כך קטנים עלייך.
את תקראי את זה בחיוך או גיחוך קל ותגידי- זה מה שפעם כאב לי.?
♥

אני אוהבת אותך טוב?
שתדעי לך אומרים שמי שמתפלל על חברו נענה תחילה אז תתכונני זה קרוב, אני מרגישה, נדבר לנו מחר בעזרת השם עד רז נשיקות

אני מסכימה עם מה ש"אני לא שם." כתבה הייתה לי תקופה פעם שהייתי רובוט, ואז כל הרגשות שלי פשוט התפרצו היה בלגן וזה באמת ממש הסתבך תאמיני לי. פשוט תנסי להבין דברים ולדברים שפוגעים בך תנסי לא להתייחס ואם אומרים לך משהו תעמדי על שלך

יו תודה רבה מקסימה... ואת ודני ללא ספק בהחלט צודקות :-)